כמה פעמים הצבת יעדים בתחילת השנה אולם הסתבר לך בסופה שלא התקדמת לעברם ולא יצרת לעצמך את השינוי שכל כך רצית, למרות כל הכוונות הפעם לקיים?
יש מספר סיבות:
נוח לנו במקום המוכר והבטוח שלנו - כל שינוי נראה בעינינו כאיום ויציאה משיגרה- אז גם מתעוררים השדונים/ האמונות השגויות שלנו – "אין לי מספיק זמן/כסף, אני לא מסוגל לזה, אני עובד הרבה שעות, אני לא מוכשר מספיק" - המשכנעים אותנו להישאר באזור המוכר.
הרגלים – קשה לשנות את כל ההתנהגויות האוטומטיות והמוכרות שלנו – לשנות אותן נדרשים אימון ואנרגיה.
לא באמת התכוונו ליעדים שהצבנו- לעיתים אנחנו מציבים יעדים רק כדי לרצות את הסביבה – בן/בת הזוג/ ילדים/ בוס/הורים.
לפעמים אנחנו לא מקבלים תמיכה או שאנחנו מתביישים וחוששים לבקש עזרה כדי שלא נתפס כחלשים.
יש לנו תפיסה שגויה שאי אפשר לעשות שינוי בצעדים קטנים וחייבים לעשות הכל או לא כלום. אז אם לא עושים הכל- ממשיכים לא לעשות כלום.
מגדירים מטרות גדולות מידי או בצוע בתקופה שאינה מציאותית.
שוכחים לתכנן לתכנן לתכנן – את הדרך ואת ההתמודדות עם מכשולים בדרך.
לא מפנימים שיש דברים שאנחנו חייבים לוותר עליהם בדרך.
אז איך בכל זאת אפשר לשנות?
להתחיל הפעם ברשימת הדברים שכבר השגנו, של היכולות והערכים שלנו.
לזכור להודות על כל מה שיש. להוקיר את עצמנו ואת היקרים לנו.
להשקיע זמן - לקבוע עם עצמנו פגישה בה נוכל לחשוב לעומק מה אנחנו באמת רוצים!
לדאוג שהמטרות תהיינה הפעם מרגשות וברות השגה.
לזכור שגם צעד קטן הוא התקדמות.
לתכנן נכון את הזמן וגם את ההתמודדות עם מכשולים בדרך ממש עד לפרטים הקטנים כך שלא נהיה מופתעים ונוכל הפעם גם לבצע.
לבקש עזרה ממשפחה ,חברים, מקום העבודה או להעזר במאמנת אישית.